כשאותה כתובת IP לוחצת שוב ושוב על המודעות שלך ב-Google Ads, כדאי לבדוק, אבל זו לא הוכחה להונאה. גם Google כותבת שהרבה קליקים מאותה כתובת IP לא בהכרח אומרים שיש פעילות לא חוקית. כתובת אחת יכולה לייצג הרבה אנשים או קונה אחד אמיתי, ו-Google אולי כבר סיננה חלק מהקליקים לפני החיוב. שלוש שאלות עושות סדר: כמה פעמים הכתובת הגיעה ממודעה, בתוך כמה זמן, ומה עשה כל ביקור.
קודם בודקים מה Google כבר סיננה
העמודה קליקים פסולים בטבלת הקמפיינים מציגה תנועה שהמערכות של Google סיננו, ועל הקליקים האלה Google לא מחייבת. כתובת שחוזרת בלוגים שלך היא לא בהכרח חיוב שחוזר.
על קליקים שלא סוננו אפשר לבקש מ-Google לבדוק את 60 הימים האחרונים. המדריך לזיכוי על קליקים פסולים מסביר איך.
למה כתובת אחת היא לא אדם אחד
- הרבה אנשים, כתובת אחת. לפי Google, ספקי אינטרנט מסוימים מקצים את אותה כתובת IP למשתמשים שונים, ואוניברסיטאות, למשל, עשויות לעשות זאת. גם ספקי סלולר, משרדים ורשתות Wi-Fi ציבוריות מעבירים הרבה מכשירים דרך כתובת אחת, כך שקליקים חוזרים ממנה יכולים להגיע מאנשים שונים.
- קונה אחד, הרבה ביקורים. Google מציינת שמבקרים לוחצים לפעמים על מודעה יותר מפעם אחת תוך כדי השוואת מחירים, או חוזרים לאתר כדי לקבל מידע נוסף.
- מקור אחד, הרבה כתובות. המקרה ההפוך: תנועה אוטומטית וחוות קליקים מחליפות כתובות, כך שהמקורות הגרועים ביותר אולי לא יחזרו על אותה כתובת בכלל.
איך קוראים את הדפוס
- סופרים כניסות ממודעות, לא צפיות בדפים. שנים עשר דפים אחרי קליק אחד הם כניסה אחת. שתים עשרה כניסות נפרדות מהמודעה הן הדפוס שחשוב.
- בודקים את חלון הזמן. חמש כניסות בעשר דקות הן לא כמו חמש כניסות בשבועיים.
- בודקים מה עשה כל ביקור. האם מישהו קרא, גלל, התקשר, מילא טופס או קנה? כניסות חוזרות שיוצאות תוך שניות בכל פעם הן אלה שצריך לבדוק. ביקור של אפס שניות לבדו לא מוכיח הרבה: Google מציינת שהרבה כלי אנליטיקס צריכים קליק נוסף כדי למדוד את משך הביקור, כך שמי שקרא רק את דף הנחיתה יכול להופיע עם אפס שניות.
- בודקים את הרשת. כתובות של מרכזי נתונים ושירותי אחסון שייכות לקונים לעיתים רחוקות. כתובות של ספקי סלולר ואינטרנט ביתי בדרך כלל כן.
מה עושים עם זה
- כתובת של מרכז נתונים או אחסון שמייצרת רק קליקים מהירים: מחריגים אותה ב-Google Ads. הכלי החינמי לבניית רשימת החרגה הופך כתובות מהלוגים לרשימה ש-Google Ads מקבלת, בתוך מגבלת 500 הרשומות.
- כתובת של סלולר או אינטרנט ביתי: בזהירות. הכתובות האלה משותפות ומוקצות מחדש, כך שהחרגה יכולה להסתיר את המודעות מלקוחות אמיתיים בהמשך, וטווח לא מתאים להן בשום מקרה.
- פעילות שחויבה ונראית לך פסולה: מבקשים בדיקה בתוך 60 יום. Google מבקשת לצרף את כתובות ה-IP שיצרו קליקים חוזרים או קליקים בלי המרות, מתוך יומני שרת האינטרנט של האתר, יחד עם מזהי הקליקים והתאריכים.
החרגה היא לא החזר
החרגה מונעת מהמודעות להופיע לכתובת הזו מכאן והלאה. Google עדיין מחייבת על הקליקים שחשפו אותה, אלא אם היא סיננה אותם או זיכתה עליהם.
מקור: מרכז העזרה של Google Ads, מידע על תנועה פסולה.
איפה AdProtektor נכנסת
- היא עוקבת אחרי המבקר, לא רק אחרי הכתובת. כל מבקר מקבל זהות קבועה ששייכת לדפדפן אחד במכשיר אחד ושורדת שינויי IP, VPN ורשת, כך שקליקים חוזרים נשארים גלויים גם כשהכתובת משתנה, ואנשים שונים מאחורי אותה כתובת נשארים נפרדים.
- כללי תדירות קליקים פועלים על הדפוס. מגדירים סף, חלון זמן בשעות או בימים ומשך חסימה. הכלל סופר כניסות מ-Google Ads, לא צפיות בדפים, ופועל כשמבקר עובר את הסף.
- מצב פרנויה הוא האפשרות המחמירה. הוא פועל כשמספר הכניסות מכתובת IP אחת מגיע לסף בתוך חלון הזמן, עם מינימום של שתיים. הוא יכול לתפוס לקוחות חוזרים, ולכן מתאים לתקופות של מתקפה.
- הראיות עוברות הלאה. מקורות חסומים נכנסים לרשימות החרגת ה-IP שלך ב-Google Ads, ודוח ההחזר של AdProtektor מייצא כל קליק שסומן עם ה-GCLID שלו לבקשת בדיקה.
את הסף מגדירים מעל מה שלקוח שמתעניין באמת היה עושה באותו חלון זמן. רכישה שדורשת מחשבה כוללת כמה ביקורים בשבוע; קנייה אימפולסיבית לא.
הכתובת היא המקום שבו השאלה מתחילה, לא התשובה.
כדי לראות מי עומד מאחורי הקליקים החוזרים על המודעות שלך, התחל תקופת ניסיון והוסף את הסקריפט לאתר.